מה עשית בשביל הריון

חשבון נפש לקראת יום כיפור

לפני שאנחנו עושות חשבון נפש לגבי ההריון הזה שעדיין לא קרה,

אני מזכירה שהמטרה היא לא לחפש אשמים, ובטח לא לחפש מה עשינו לא בסדר.

אף אחת לא אשמה.

הרחם לא אשמה.

כשמשהו לא מצליח זה לא אומר שמישהו אשם.

לפעמים זה לא הזמן.

ולפעמים צריך לשנות כיוון, לבחור בחירות אחרות, לבחור בדרך אחרת.

זו לדעתי המטרה של חשבון נפש. לבחור אחרת.

לזהות איזה בחירות שלנו פגעו בנו, בגוף, בנשמה, ולבחור אחרת.

לחשוב מה כדאי לשנות ובמה עדיף להתמיד, מה עבד לנו יותר ומה פחות.

מה קירב אותנו להריון ומה הרחיק.

מה חיזק אותנו ומה החליש.

מה שימח ומה ציער, ולבחור מחדש, לבחור ללכת בדרך השמחה.

חשבון נפש לא חייב להיות מעיק.

הוא יכול להיות נקודת מפנה, שממנה הכל זורם, אחרי תקופה שהיה תקוע.

חשבון נפש יכול להיות מרומם ומעצים ומשמח.

אז מה עשית השנה בשביל הריון?

אם פגענו בגוף שלנו השנה כי חשבנו שכך נשיג את ההיריון שלנו,

זה זמן טוב להצטער ולבקש סליחה.

אם פגענו בבן הזוג,

או בחברות שהעזו ללדת לפנינו או נכנסו להריון בקלות,

זה זמן טוב להצטער ולסלוח להם ולנו.

הם לא אחראים לכאב שלנו ולקושי שלנו להרות.

גם הרופא המומחה ביותר בעולם לא יכול להגיד לרחם מה לעשות ומה לא.

צריך לזכור, שלא מספיק להיכנס להריון,

צריך גם להחזיק את ההריון מתחילתו ועד סופו, ובסופו ללדת ילד בריא,

ולהשאר שפויות ובריאות וחזקות כדי לטפל בילד הזה.

אם עשית כל כך הרבה,

אולי זה הזמן להרפות קצת, לנוח, לעשות הפסקה, לחמול עלייך,

לכבד את הקושי שעברת, את כל המאמץ, את הכאב והתסכול, וקצת לנוח.

לא תמיד הפתרון הוא עשייה.

בעיקר כשמדובר בהריון, שזה דבר שקורה לבד,

את לא עושה הריון, את הופכת לאמא, זו הוויה שמשתנה,

לפעמים צריך לדעת לא לעשות,

בעיקר אם את אדם מאוד אקטיבי ופעיל ובשליטה,

ואז הנס קורה.

נשאל את עצמנו איך אפשר להיכנס להריון השנה,

מה צריך לשנות, מה צריך לעשות, מה להפסיק,

מי להיות, כדי שההריון הזה יגיע בקלות הפעם.

מה אפשר וכדאי לעשות כבר היום כדי להתחזק לקראת ההריון והילד הזה,

וכדי שהדרך תהיה קלה ופנויה ומלאת שמחה ובריאות?

שתפו אותי בתובנות שלכן...