אלימות במשפחה, סיבות ודרכי טיפול לפי גישת הקונסטלציה המשפחתית
סיכום מפגש זום למנחי קונסטלציה עם ישי גסטר
מראיינת אותו אילנה וויילר.
חוסר אונים ואלימות
אין אונים זה בעצם חוסר כוח, חוסר במשאבים.
אלימות היא תוצאה של אין אונים, ואז נרצה לשאול איפה האונים? איפה הכוח ואיפה המשאבים? מה מביא אדם להגיע למקום כזה שהפעולה היחידה שנותרה לו זה אלימות?
האין אונים מגיעה ממורכבות גדולה מדי שהאדם לא יכול להכיל, הדם עולה לראש.
האלימות היא תוצאה של כל זה. אבל יש גם אלימות שמיובאת ממקום אחר. מה היה עם ההורים? נחפש מקור.
עקירת שורשים כסיבה לחוסר אונים שמביא לאלימות
אחת הסיבות שחוזרות הן עקירת שורשים ושינוי תרבות, שינוי מקום. אפשר לראות את זה בגלי העלייה של האתיופים וחבר העמים, אבל גם לפני כן, גלי עלייה בהם אנשים התבקשו להתנתק מהשורשים שלהם, מהמסורת, ולהמציא את עצמם מחדש.
חלק איבדו את הכל והיו צריכים להתחיל מחדש בלי משאבים.
ניתוק משורשים גאוגרפיים ותרבותיים, וגם מהמשפחה – חלקי משפחה שנשארו מאחור.
סיבות נוספות זה כשמישהו מגיע מאירוע אלים, כמו מלחמה או אירוע קולקטיבי שיש בו אלימות.
אלימות תרבותית ותקופתית – להיות אלים כלפי הילד היה פעם חלק מחינוך, ככה הבינו שזה עוזר לחינוך. כשזו הסיבה המקורית ההשפעות שלה פחותות. יש לזה פחות משקעים.
צריך להבדיל בין סוגי אלימות שונים, ולא לשפוט דור קודם על כך שהתנהג באופן אלים, אלא לעבוד עם התוצאות של האלימות עם המטופלים שלנו. אנחנו כמנחים לא מצטרפים לחבר השופטים כי מחזיקים תפיסה מערכתית רחבה. לא תפקידנו להגיד שמישהו חף מפשע או פושע. יש הורה ויש ילד וזה מה שקרה.
ואנחנו ננסה לשנות את כל החוויה הזאת.
כשיש עקירת שורשים, אין אדמה
אין הזנה של השורשים או תחושה של קרקע יציבה, אין לי גב, תחושה שאני זר בסביבה שאני נמצא. זה פוגע ביכולת שלי להכיל מצבים מאתגרים, בטח אם גם השפה קשה לי. ובעיקר הדור שעשה את המעבר, את ההגירה, גם אם היה נכון מבחינה הישרדותית, כשיש שורשים גאוגרפיים ותרבותיים ומגיעים למקום החדש – נרגיש שיש לנו פחות, ואז אלימות היא נגישה כשלא יודעים מה לעשות. ואז מתפרצים. כשאני מוגבל ביכולת ביטוי זה עובר לידיים.
חוסר היכולת להתמודד עם הסיטואציה מוציא אלימות. או כשיש לחץ, לא מוצאים מה שצריך, הגיון לא עובד באותו הרגע, הלחץ גדול ומוציא אלימות.
אבות אלימים, ברגע שהתחברנו לשורשים, לבית משם האבא או הסבא הגיעו, לתרבות, עם ייצוגים, לשאול תמיד מאיזה ארץ, מאיזו עיר, לא להיות כלליים, לזיכרון, למקום, לטבע, לקולות וריחות, לטעמים, לכל מה שקשור למקום הזה, וכל שהצלחתי לחבר את האדם לאותו עבר ולשורשים, ככה משהו אחר מתבטא דרכו. ופחות מרגישים צימצום אפשרויות.
איזה סדר אפשר להביא למערכות כדי לצמצם אלימות?
הסדר הבסיסי זה החיבור למקורות, לשורשים. עם כל מה שזה אומר. שם יש את הכוח, מקור הכוח, איפה שהייתי הכי בבית, או המשפחה שלי. החיבור למקורות האלו הגופני והאנרגטי ובכל הרבדים יוצר סדר של זרימה מהעבר אל העתיד. מחברים לעבר בו יש לי משאבים, לא העבר הטראומטי.
סדר אחר זה שמישהו כועס למען מישהו, מעורבבות. ילד אלים עם הורה מתוך הגנה על ההורה השני. הורה אלים כלפי האישה מתוך הזדהות עם בן זוג קודם שלה, או ההיפך. אדם אחד פועל באופן לא מודע בשם אדם אחר. כשיש לי פחות נוכחות אני אפעל בצורה יותר מטורגרת ולא מודעת.
יש קשר בין מערכות זוגיות. כשקשר מתפרק לא בטוב, עם קושי וכעס, ולפעמים גם באלימות, ויש לאלימות דרכים להתבטא, פיזית, כלכלית, מילולית, רגשית, והיא יכולה להתבטא בדרכים שונות בקשרים שונים.
אם זוגיות אחת נגמרה בצורה לא טובה במיוחד, משהו מזה ינדוד למערכת הזוגית החדשה, ובד"כ בני הזוג החדשים ייצגו את הקורבן, מי שסבל. כדאי לחזור לבקר שם ולסדר עיניינים מדי פעם.
פגיעות עצמיות
אלימות עצמית, פגיעה עצמית, הרעבה, עישון, התמכרויות, אלימות כלפי הגוף שלי, כשזה מגיע זה מדובר במעורבבות.
אנורקסיה קיצונית, עד אישפוז, יכולה להיות ביטוי למעורבבות עם עוברים שלא נולדו, שלא נקלטו, כשייצגנו את כל שאר העוברים, הרצון של הילדה היה ללכת אליהם. לכאורה היא היתה אלימה כלפי עצמה אבל זה בא מתוך רצון להתחבר לאלו שאבדו. סינדרום הניצול שאשם על קיומו.
נערה שחתכה את עצמה כל הזמן, לפניה היה הריון לא מוצלח, גרידה בשלב מאוחר, טראומה, גרידה אלימה, כשייצגנו את העובר הקדם והרחם, היה ברור שהנערה מייצגת את מה שקרה ברחם. כל האירוע היה אלים והיא החזיקה את זה בגופה.
סיבות מערכתיות לאלימות של ילד
כשילד אלים, כדאי לבדוק מעורבבות של הילד בקשר עם ההורים, הוא יגן על הורה אחד בדרך אלימה כלפי ההורה השני. כשההורים מאוד ילדותיים, הילדים חסרים גבולות, משאבים, סמכות, וגם זה יכול לגרום לאלימות, אין מי שמחזיק את המערכת, אין מבוגר אחראי.
הורים שבאים להורות חסרים, יש ציפייה מהילדים שימלאו את התפקידים האלה ויש ילדים שלוקחים את זה ומגיל מוקדם מנהלים את הבית ויש כאלו שמגיבים בצורה אלימה אל ההורים, זה קשור למקום של ההורים מול הילדים, וזה שוב מחזיר לשושלת, האם היו להם הורים, מאיפה באו.
אם האבא הוא המהגר, והילד כבר למד את שפת המקום, יש לו שפה, הוא חזק יותר, האבא חלש, הילד לא במקום שלו, מאבד כבוד כלפיי האבא וזה יכול לעורר אלימות.
הבדלי תרבות של המערכות של ההורים, משפחה אחת מזרחית והשנייה פולניה, זה יכול להביא לאלימות כשהמערכות לא רואות אחת את השנייה.
האדם אלים לא בגלל עצמו, אלא בגלל משהו ברקע שלו ושל הסיפור
האלימות היא בגלל השושלת, יש הרבה סיבות לאלימות מבחינה מערכתית, פחות מסתכלים על אישיות. זו תוצאה של סיפור קודם שאותו נרצה לפתוח ולעשות בו סדר, הכנסת משאבים, החזרת האלימות למקורה.
פרנץ רופרט ניסה לקטלג סיבות שונות לאלימות.
אנשים נכנסים למצבים אלימים מתוך רצון לעזור לאדם האלים, המטפל הפתולוגי, וזה מביא עליו אלימות, כמו ישו הנוצרי. מי שמנחה קבוצות, זו תופעה ידועה, מי שמנסה לאהוב את כולם בקבוצה, הקבוצה אוכלת אותו. מי שכולו טוב, מביא על עצמו אלימות. ולא ברור לו למה.
ביחסים אלימים צד אחד חושב כל הזמן שיכול לרפא את הצד השני, ואז סובל מהצד האלים. בקונסטלציה הריפוי יהיה להקטין את המציל/המרפא, ולהגיד שזה גדול עליי, ולסגת.
אלימות מינית
שיתוף פעולה באלימות במשפחה, והם תמיד חבויים. לא תמיד זה במודע, אבל יש שיתוף פעולה, וגם הילדים משתפים פעולה. להיזהר לא להאשים את הקורבן, יש "העלאה לקורבן" סודית במשפחה, הורה אחד מקריב את הילד מתוך מעורבבות עם סיפור אחר, ואז כשזה מגיע לאלימות מינית או גילוי עריות, רואים בלבול גדול מאוד בתפקידים, ההורה לא בתפקיד ההורה, רואה את הילדה כמישהי אחרת, לא כילדה, והאמא או יצאה מהסיפור, או היחסים ביניהם מאוד קשים, ואז רואים שהילדה באה לנחם את אבא שלה. באה לעזור בסיפור שגדול ממנה. כשהאבא מבולבל הוא לא מבין את הנחמה הזו ומפרש את זה כהזמנה למיניות.
כשילדים גדלים הם מיניים, וכשההורים לא יודעים להכיל את זה זה יכול להתבטא כאלימות מינית כלפי הילדים.
לא לבוא כשופטים
כי אם נשפוט אני אלימה כלפי המערכת. מי לגרדום ומי לגלידה, ואנחנו מחפשים מה יעשה טוב לכל המערכת. ננסה להכיל את כל הסיפור ולא להבהל מהדברים הנוראיים שקורים במשפחות.
להתעסק באנרגיה של האלימות, לא רק באדם עצמו. לייצג את האלימות ולעבוד איתה כייצוג. וזו חוויה מרפאת. כשהאלימות עצמה מיוצגת ואז אפשר להבין מה הסיפור שלה במערכת, ואז אפשר להפריד את האלימות מזה שפעל באופן אלים. לראות את הפוגע בדרך חדשה. אפשר לעשות טקס, כך שהפוגע יראה את התוצאות של מעשיו.
לצאת מנקודת הנחה שהילד נולד להורים ולמערכת הזו, כי כך היה צריך לקרות. מה ששומר את החוויה האלימה היא המחשבה שאלו לא היו אמורים להיות ההורים שלי. ואז קשה לעשות ריפוי. יהיה טוב להחזיק את בני המשפחה האלימים כחלק מהמערכת. ההסתכלות כמעט פילוסופית. אפשר לעשות ריפוי ושינוי גם במצבים הכי קשים.
אישה סבלה ממחלות אוטואמיוניות, הכל מתפרק מבפנים, וסבא שלה רצח את סבתא שלה. הלינגר אמר להביא נציגים לסבא ולסבתא והעמיד אותם אחד מול השניה. הסבתא קרסה על הריצפה, והסבא עמד, ואז רעד ופתאום צעק ונפל על אישתו. והיה ברור שהיא מאוד אוהבת אותו. בתהליך הם מצאו חזרה אחד את השניה, ואז נכנסה הנכדה, הגוף שלה סיפר את הסיפור.
כל התנגדות למצב כלשהו יכול להפוך לאלימות
המקום הנכון לאלימות הוא המקום אליו היא שייכת. אפשר לתת את השם הזה לייצוג, ואז הוא נהיה זה. המקורות הם לא לוגיים.
כבד את אביך ואימך. כשההורים פחות נחשבים מהילדים זה יוצר אלימות.
כשיש לי אמא ואבא והם נותנים לי מה שאני צריכה, יש לי משאבים. יש חיבור. שלום פנימי.
כמה מילים מרינת
אני רוצה להוסיף, כשאני מתנגדת למציאות, אני בעצם מתנגדת לחיים, לאלוהים, ולפעמים גם לעצמי.
להתנגד למשהו שגדול ממני זה לא רעיון טוב, לחשוב שאני גדולה מהמציאות זו אשלייה, וזה מנתק אותי מכוחות החיים, זה שם אותי במקום לא שלי, וזה סבל גדול.
קבלה של המציאות, גם אם היא כואבת מאוד, היא התחלה של שלום פנימי וחיצוני, והיא מאפשרת חיבור מחדש לתמיכה יקומית ולאהבה שבאנו ממנה.
בהקשר של פוריות ואתגרי פוריות, שזה הנושא שבו אני מתמחה,- אלימות במשפחה ופגיעות מיניות במשפחה (ולא רק) יכולים לפגוע בפוריות של אישה וברצון העמוק שלה להביא ילדים לעולם, כי אם זה העולם שלנו והוא מלא אלימות, ואם המסקנה שלה מהחיים היא שאימהות לא יכולות להגן על הילדים שלהן מפני אלימות, הרחם שלה עלולה לשמור שלא תכנס להריון, או לא תחזיק הריון, מתוך אהבה עמוקה לילד העתידי, שככה יש ודאות שלא יפגעו בו.. מי שלא נולד לא יכול להיפגע.
ראיתי לא מעט נשים שהרחם חסמה הריון מהסיבות האלו, לא רק בעקבות אלימות פיזית או מינית, גם אלימות רגשית ומילולית, דברים שהן חוו מההורים ולפעמים מבני זוג.
אם זה פחד שנוגע אליך, כיתבי לי, אפשר לעבוד על זה.
זה דורש הרשמה, ובכל חודש יש פרק חדש שניתן לשמיעה בחינם לחודש אחד, אח"כ זה בתשלום של מנוי חודשי.
ממליצה בחום רב, אני לומדת המון בכל פעם, למרות שאני כבר עשרים שנה בתוך עולם הקונסטלציה.
חוץ מזה, אם בא לך ללמוד על עבודה עם משאבים ואיך להתחבר אליהם יש לי סדנה מוקלטת וקצרה על חיבור למשאבים, ואפשר למצוא אותה כאן
כדי לקבל עדכונים על סיכומים נוספים של מפגשי קונסטלציה ומאמרים נוספים, וכן סדנאות וקורסים שאני עורכת מדי פעם, כדאי להצטרף לקבוצת הוואצאפ השקטה שלי שנמצאת בכאן
תגובות