ענבל מתל אביב, אחת הלקוחות המדהימות שלי, הגיעה אליי בגיל 44.
לענבל היתה ילדה בת 5, מהריון טבעי מגבר שממנו התגרשה,
היא מאוד רצתה אחות לבת שלה וידעה שהזמן קצר,
למרות שמאוד האמינה בעצמה.
הרופאים אמרו לה שהיא צריכה תרומת ביצית בגילה,
ושהיא הוזה כשהיא מבקשת הזרעות.
אבל היא האמינה בעצמה ופשוט החליפה רופא.
הפרופיל ההורמונלי שלה היה מצוין,
היא עצמה היתה מדריכת פילאטיס ששמרה מאוד על הגוף שלה,
וכמה חודשים קודמים גם למדה להיות מדריכה בשיטת אביבה,
ומאז תרגלה באופן קבוע תרגילים לחיזוק הפוריות שלה.
היא הגיעה אליי לאחר מספר הזרעות
ולא הבינה איך יכול להיות שלא הצליחה,
מאחר והרצון שלה היה מאוד גדול
וגם הגיעה מאוד מחוייבת.
היא השקיעה במיוחד בתרומת זרע מחו"ל
הקפידה על תזונה בריאה במיוחד,
הרופא שלה היה מאוד מרוצה ממנה ומלא אופטימיות.
היא הגיעה לטיפול אחד,
בו כל מה שעשינו היה לשחרר שני נושאים:
הראשון היה
לשחרר את האמונה שלילד העתידי לא יהיה אבא.
היא הרגישה שעושה עוול,
שזה לא הוגן שלילדה אחת יש אבא,
ולילד הבא לא יהיה.
הראתי לה שתמיד יש אבא,
גם אם הילד לא יכיר אותו,
הנשמה המשפחתית מכירה בכל בני המשפחה,
וברור שיש אבא, מאחר והזרע הגיע מבן אדם,
הוא האבא ויש להכיר בקיומו,
אפשר גם לעשות מולו עבודה אנרגטית,
ולהודות לו על האפשרות ליצור איתו חיים.
הנושא השני היה
לשחרר את החלום על בן זוג שיגדל איתה את הילדים המשותפים,
החלום על זוגיות שנשבר עם הגירושים שלה.
היא הבינה שלא יכולה לרצות בו זמנית
הריון מתרומת זרע וגם הריון מבן זוג שכרגע לא מכירה בכלל.
היא הבינה שאם מתעקשת על בן זוג,
זה אומר לחכות ושאין לה זמן.
ענבל עשתה הזרעה בגיל 44 וכמה חודשים,
ובהזרעה הזו נקלטה להריון, בנסיון השני מאז הטיפול.
יש לה היום שתי בנות בדיוק כפי שחלמה שיהיה.
