רויטל, מהנדסת תוכנה מחיפה, הגיעה אליי בגיל 40.5, היה לה ילד בן 3 שהגיע אחרי טיפולי IVF בגלל בעיית זרע של הבעל. ההריון היה נפלא והלידה היתה טובה, אבל אחריה סבלה מדיכאון שאחרי לידה. היא הגיעה לקליניקה שלי מיואשת, אחרי 4 סבבים של טיפולי IVF, בסבב האחרון לא היתה אפילו ביצית אחת לשאוב, כך שגם לא היתה החזרה. היא הגיעה אליי כמוצא אחרון כי מאוד רצתה הריון נוסף. הדפוס שזיהינו היה "להגיע לקצה". היא באה ממשפחה של מצטיינים, אנשים שהצליחו בכל דבר מאוד, והיתה עם ציפיות גבוהות מעצמה. מה שגרם לה להתאכזב עמוקות מהתוצאות של טיפולי הפוריות. היא הגיעה ל5 טיפולים, בהם חיזקנו את הלב שלה, שהיה שבור אחרי כל האכזבות, כי בכל פעם היתה מצפה ונשברת כשהמחזור היה מגיע. עבדנו על להאמין בעצמה מחדש, להוריד לחץ מעצמה, להאמין ברחם, לפני שיש תוצאה, ועל להפחית תחרותיות והשגיות. היא החליטה לעשות הפסקה של חודשיים, כדי לתת לגוף מנוחה, כי הבינה שדחקה בו ולא הקשיבה לו, כל כך רצתה כבר תוצאות.. כשהתחילה סבב חדש של טיפולי הפרייה, היה נראה שהמצב לא טוב, באולטרסאונד הופיע רק זקיק אחד בלבד, למרות כמויות ההורומונים שקיבלה, כששאלנו את הגוף למה רק אחד - הגוף ענה לנו שזה קשור למה שקורה לה כשבוחנים אותה. הזקיקים הרגישו שהם תחת בחינה וקפאו, כמו שקורה גם לה בחיים, כשבוחנים אותה. הנחתי אותה לברך את הזקיקים, ולהגיד להם שהיא מרוצה מהם לא משנה כמה ביציות יהיו, וכך היא עשתה. באולטרסאונד הבא קרה דבר מדהים - הופיעו 9 זקיקים נוספים עם ביציות חדשות! הרופא שלה החליט להאריך את הפרוטוקול לוותר על הזקיק הגדול ולתת לזקיקים האחרים עוד זמן לגדול, ועד שהגיעה לשאיבה היו 9 ביציות יפות, מתוכן הופרו 5, והוחזרו 2. זה היה ממש נס, אחרי שבסבב הקודם לא היתה אף לא ביצית אחת טובה! בהחזרה הזו השתרש עובר אחד, שהתפתח לבת, בדיוק כמו שרצתה, והיא הגיעה עם זר ענק אליי ועם בטן של חודש שישי :)
