טיפול לריפוי טראומת לידה
לקרוא על לידות קשות יכול להציף אותך רגשית ולהיות טריגר. אני מבקשת שתהיי עדינה עם עצמך, ולפני שאת מתחילה לקרוא, דמייני רגע מקום שאת ממש אוהבת להיות בו, בארץ או בחו"ל, עדיף איזה טבע, ים, או יער, או נחל, או הרים, ותרגישי רגע שיש לך מקום בעולם, שיש קרקע שמחזיקה אותך. ואז דמייני איתך בת משפחה מאוד תומכת, לא משנה אם היא חיה או מתה, אפשר סבתא או דודה שממש אהבה אותך, דמייני אותה מאחוריך, מסתכלת עלייך בחיוך. קחי נשימה עמוקה. וקחי מהמילים שלי רק מה שאת צריכה, תהיי מאוד מאוד עדינה עם עצמך. אם זה מציף, לא חייבים לקרוא הכל. אפשר לדלג.
למי כדאי לעשות עיבוד לידה?
אם היה פער בין הלידה שחלמת שתהיה לך לבין הלידה שהיתה לך, אם עברת לידה קשה וטראומתית, אם עברת לידת ואקום, אם עברת קיסרי חירום, אם היתה התערבות רפואית שלא הסכמת לה, אם היית בסכנת חיים, או התינוק שלך היה בסכנה, אם בכל פעם שאת חושבת על הלידה שלך בא לך לבכות, אם כשאת מספרת על הלידה שלך בא לך לבכות, אם את לא מסוגלת לשמוע סיפורי לידות, אם את יש לך חרטות על הלידה, או על המקום בו ילדת, אם את לא מצליחה לחיות בשלום עם מה שקרה, אם יש בך כעס על המיילדת, או על הרופאים, או על בעלך, או על הדולה, או על עצמך, או על מישהו או מישהי אחרת שהיו איתך בלידה, אם את חושבת שהלידה שלך יכלה להיות אחרת ממה שהיתה, אם את מנסה להיכנס להריון נוסף ולא מצליחה למרות שבהריון הקודם נקלטת בקלות, או אם את מפחדת מאוד ללדת שוב בגלל מה שעברת, אם נשארה לך בבטן צלקת שלא מתאחה, או חוסר תחושה בירכיים שלא נעלם מאז האפידורל, אם את עייפה מאוד מאז הלידה ולא חוזרת לכוחות שלך, ואם התינוק שלך מאוד לא רגוע ובוכה המון ואת לא מבינה אותו, אם הרגשת שהיה לה קשה להקשר אליו אחרי הלידה, אם כואב לך לקרוא את המאמר הזה - אולי עיבוד לידה יכול לעזור לך.
מתי כדאי לעשות עיבוד לידה
כשאת מזדהה עם מה שכתבתי בפסקה הקודמת, אם את רואה שאת לא מצליחה להתאושש רגשית או פיזית מהלידה, ובעיקר אם את רוצה הריון נוסף ולא מצליחה להיכנס להריון.
לאורך השנים ראיתי הרבה מאוד נשים שהחסם הגדול שלהן להריון היה פחד מלידה קשה, אחרי שעברו אחת כזו. וגם אם לא הן מודעות לפחד, הגוף הוא חכם. אם הוא מבין שיש סיכון לחיים שלנו, הוא ינסה להמנע. והדרך הבטוחה ביותר לא ללדת לידה קשה היא לא להיכנס להריון מלכתחילה.
כשעוברים עיבוד לידה, הלידה כבר לא מרגישה כמו קודם נוראית ומסוכנת, המיקוד משתנה לכך ששרדנו אותה, והגוף יכול להירגע ולהרות שוב בלי פחד.
ההתנגדות למה שקרה היא התנגדות לחיים, וקשה מאוד ליצור חיים חדשים תוך כדי התנגדות לחיים.
לכן זה קריטי לקבל את מה שקרה, לקבל את החיים כפי שקרו.
מה זה עיבוד לידה?
בעיבוד לידה נותנים מקום לרגשות ולכאב שהלידה הביאה איתה, בצורה כזו שמאפשרת לשחרר את הכעס, הכאב, הצער, האשמה, החרטה, חוסר האונים, התסכול, הפחד וכל רגש שלילי אחר שהופיע במהלך הלידה ונתקע בגוף. לפעמים חלק מהאנרגיה שלנו נשאר קפוא בזמן ההוא של הלידה, אם העובר היה במצוקה או בסכנת חיים, לפעמים גם הוא מאבד אנרגיה ולפעמים האנרגיות של האמא והעובר מתערבבות, וזה מפריע להתאוששות של שניהם.
נותנים מקום והכרה גם לכל מי שהיה חלק מהלידה, גם הצוות הרפואי, כל מי שתמך וכל מי שהפריע, כל מי שהיה וכל מי שלא היה והיה צריך להיות, כל מי ששייך לסיפור הלידה בצורה ישירה או בעקיפין.
מטרת עיבוד הלידה היא לעשות סדר, שקט והקלה, ולהחזיר כוחות ואנרגיה גם לאמא וגם ליילוד.
הרבה פעמים הטיפול מאפשר גם שינוי של נקודת מבט והרחבה שלה, והבנה של מה שקרה שם.
אני משתמשת בכלים של קונסטלציה משפחתית וגם בכלים אנרגטיים, במדיטציה ובשיחה.
ברוב המקרים מספיק טיפול אחד של שעה ורבע לעיבוד לידה אחת, כשבתוך הפגישה כבר מרגישים הקלה רגשית ושחרור.
עיבוד לידה לא אומר שסולחים ושוכחים, אלא שמכירים בכאב של הפגיעה, ומקבלים את כל החלקים שבי שנפגעו. לא מתנתקים מהם, שזה מה שקורה בטראומה. כשאנחנו עם כל החלקים שלנו, אנחנו חזקות יותר, עם יותר אנרגיה. ומה שקרה הופך להיות למשאב שמחזק אותנו כי שרדנו את זה.
דוגמא לעיבוד לידה שעברתי בעצמי עם לידה של הבן שלי, קיסרי חירום
הבן שלי נולד בשבוע 34. כשנסעתי לחדר מיון בגלל צירים לא הבנתי שאני הולכת ללדת באותו היום. תכננתי לידה טבעית, היתה לי דולה שהיתה אמורה ללוות אותי, בבי"ח מאיר, אבל כשהתקשרתי אליה מהדרך היא היתה באמצע לידה בבי"ח מאיר וסיפרה שפינו משם יולדת עם פג כי אין שם מקום בפגייה ולא להגיע לשם, אז הגעתי לבי"ח אחר, שלא בחרתי ולא רציתי, והדולה לא יכלה להגיע. כבר התחלה עקומה. וזה הלך והשתבש. לא היתה איתי מיילדת ולא הבנתי כמה חשוב שהמוניטור יהיה רציף. ברגע אחד החליטו שיש ירידת דופק, ונכנסו מלא רופאים והחליטו על קיסרי חירום. לא הרגשתי שיש לי בכלל בחירה. הייתי בניתוק. הרגשתי מאוד לבד. בעלי היה בחוסר אונים עסוק במצלמת וידאו שקנה וניסה להבין איך עובדת. הוא לא יכל להיכנס לניתוח כי זה היה חירום. הניתוח היה מהיר. הראו לי את התינוק שלי לרגע ולקחו אותו. ראיתי אותו שוב רק למחרת בבוקר.
לקח לי זמן להבין שזו היתה לידה טראומתית עבורי. שהיו שם כל כך הרבה דברים שלא רציתי ולא בחרתי, שקרו ההיפך ממה שדמיינתי וחלמתי. נפגעתי מאוד. בעיקר הרגשתי שהייתי נטושה, לבד, שהרופאים מיהרו מדי לניתוח, שאם המיילדת היתה איתי זה לא היה קורה, היא פשוט לא היתה שם.
בעיבוד לידה שעשיתי שנים אח"כ בתוך קורס קונסטלציה משפחתית, יכולתי לראות את כל מה שקרה מנקודת המבט של כל מי שהיה שם. יכולתי לראות שבעלי היה בטראומה בעצמו, ולא יכל לראות אותי בכלל, יכולתי לראות את הצוות הרפואי ואת הטראומות שלהם, את הפחד שלהם לא לנתח, מתוך מה שהם עברו, וכל הפעמים שטעו בשיקול הדעת, ראיתי את ההשפעה של הממסד הרפואי ממנו באו, יכולתי לראות את הצער של המיילדת שלא היתה איתי באופן רציף כי היתה בעומס גדול, ואת הכאב של הדולה שלא יכלה להגיע, יכולתי לראות אותי בעיניים חומלות, שפשוט לא ידעתי, לא הספקתי לסיים את ההכנה ללידה, הילד הקדים, זו היתה הלידה הראשונה שלי, הייתי תמימה, וראיתי ואת ההשפעה של הלידות הקשות של אמא שלי על הלידה ההיא, יכולתי לראות שהלידה שלי היתה צריכה להיות בדיוק כפי שהיא היתה, שזה לא יכל להיות אחרת. הפסקתי להתווכח עם מה שקרה. ויכולתי לראות את הבן שלי פתאום. את הכאב שלו. שלא היה איתי אחרי הלידה. כבר לא הייתי עסוקה יותר בלידה, אלא בילד המדהים שלי. וגם הפסקתי להרגיש קורבן ולהאשים את בית החולים בלידה שהיתה, למרות שהיה להם חלק משמעותי בזה. זה כבר לא העסיק אותי.
עד אז היה משפט שהיו אומרים לי, העיקר שהילד יצא בסדר, לא נורא הלידה, וזה עצבן אותי כי כל כך רציתי לידה טבעית. אחרי העיבוד לידה, פתאום הבנתי והרגשתי את זה בלב שלי, שזה באמת העיקר, שהילד שלי בריא. ויכולתי לשחרר את הכאב על הלידה שהיתה והלידה שחלמתי שתהיה לי ולא היתה. אני לא אשכח את הלידה ההיא, אבל היא כבר לא כואבת. אני שלמה איתה.
ובזכותה אני עושה עיבוד לידה לנשים.
הלידה שאחריה כבר היתה טובה יותר וטבעית.
אם את רוצה פגישת עיבוד לידה, כיתבי לי בצור קשר.
