הריון הוא לא מחלה, אבל יכול להיות מאתגר מאוד, רק בתמונות זה נראה פסטורלי ורגוע.
מגיעות אליי נשים שקשה להן להיכנס להריון, ואז כשהן כבר מצליחות להיכנס להריון - ההריון עצמו הוא חוויה קשה עבורן.
כשאנשים אומרים להן שהריון זו לא מחלה הן רק מרגישות יותר גרוע. הן לא מבינות איך יכול להיות שההריון שכל כך חיכו לא הוא לא משמח כמו שקיוו. איך יכול להיות שהן רק רוצות שהוא יסתיים, כשהוא רק התחיל לפני כמה שבועות. הן פשוט סובלות. הסבל הוא בכל הרמות, כי כשסובלים בגוף - מהר מאוד גם הנפש מושפעת, ולהיפך. כשפתאום מגבילים אותן, ואי אפשר לעשות ספורט כמו שהן אוהבות, או לאכול דברים מתוקים (כי יש חשש לסכרת הריון) או לעבוד כי יש דימום, כמה כבר אפשר להנות מההריון? התחושה היא של ממש לאבד את עצמך, וזה לא פשוט. אז קודם כל, חשוב לי להסביר שהגוף יודע מה מרגישים כלפיו. הוא עובד מאוד קשה על ההריון, הוא צריך לגדל עובר ותוך כדי כך לשמור עליך. זה דורש הרבה אנרגיה. אז אם את עייפה יותר מהרגיל, - לא לכעוס על הגוף.
ההמלצה לא לכעוס על הגוף היא המלצה גורפת לכל מצב בהריון - כי ברגע שכועסים עליו, כשהוא עושה בסך הכל מה שאת ביקשת ממנו - שזה ילד, זה פשוט לא הוגן. לא הוגן לצפות מהגוף להתנהג כאילו אין הריון. נכון שיש כאלה שההריונות שלהן קלים יותר. יש גם כאלה שהילדים שלהן קלים יותר, או פחות. ההריון שלך הוא ייחודי לך, כמו שהגוף שלך ייחודי ושונה משל אחרות, אל תצפי שיהיה לך הריון אחר ממה שהוא. כמו שאת לא אמורה לצפות שיהיה לך ילד כמו של השכנה. ככל שאנחנו שלמות יותר עם הגוף שלנו ועם ההריון שלנו - כך יהיה לנו קל יותר להשפיע עליו, להבין איך לשפר את המצב שלנו, ולהרגיש טוב יותר בכל הרמות. גם בגוף וגם בנפש. ויכול להיות שלגוף שלך יש צרכים מיוחדים. זה יכול להיות פשוט, כמו עוד אוכל או שינה, וזה יכול להיות יותר מזה. הצעד הראשון הוא לא להתנגד לזה, להבין מה את צריכה, מה הגוף צריך, ולתת לעצמך את זה. וזה יכול להיות גם צורך להמנע מדברים מסויימים, כמו ריחות שגורמים לך להקיא. ההריון הוא סוג של הכנה לאימהות. אם לא תלמדי להתחשב בעצמך בזמן ההריון, יהיה לך הרבה יותר קשה להתחשב בצרכים שלך כאמא. הגוף לא יוותר לך כאן. ככל שתנסי להתעלם ממנו - כך יהיה לך קשה יותר, והוא יצור כאבים שלא תוכלי להתעלם מהם. אז החדשות הטובות הן שלא חייבים למשוך ככה הריון שלם. יש הרבה מה לעשות, אפשר להשפיע על הגוף לטובה, כמו שאפשר לשפר זוגיות דרך הקשבה וכבוד - ככה גם כאן, הקשבה לגוף וכבוד אליו יעשו את ההבדל. הבסיס הוא לקבל את הגוף כמו שהוא עכשיו, עם הכאבים והתופעות המעצבנות והרגשות שלפעמים מתפרצים. זה מה שיש, ועם זה ננצח. להלחם ולהתנגד לגוף כרגע רק יחריף ויעצים את הקושי. איך מקבלים את הגוף? זוכרים שהוא עושה את מה שביקשנו שזה ליצור לנו ילד, ושהוא לטובתנו, שזה קשה גם לו, ושהוא צריך אותנו ואת התמיכה שלנו כדי להרגיש טוב יותר.
מקשיבים לו, מכבדים אותו, שמים לב לצרכים הבסיסיים שלו,
נותנים לו מה שהוא צריך, מים, אוכל, מנוחה,
ואם אפשר לא רק את הבסיס, גם קצת פינוק,
מסז' טוב, לצאת לטבע, ריחות טובים, כל מה שנעים לו, לתת בנדיבות.