1. העייפות הנפוצה ביותר קשורה לניצול של הגוף וחוסר הקשבה אליו.
אנשים פשוט לא הולכים לישון בשעה סבירה,
לא ישנים מספיק שעות כל יום, ויוצרים מצב של עייפות מצטברת.
כשלא נותנים לגוף זמן להתחדש באופן רציף,
נוצרת שחיקה והגוף עובר למצב השרדותי,
לאורך זמן הוא פשוט תשוש בגלל מחסור תמידי בשעות שינה.
מצב כזה מאפיין מאוד אימהות אחרי לידה
שלא מצליחות להשלים שעות שינה לאורך זמן.
מה שצריך לעשות במצב כזה הוא פשוט לישון.
למצוא מישהו שישמור על התינוק ולישון, לא באופן חד פעמי אלא קבוע,
עד שחוזרים למצב נורמלי של שינה רגילה.
אדם רגיל זקוק ל7 שעות שינה,
אבל יש אנשים שהגוף שלהם דורש יותר או פחות שעות.
צריך להקשיב לגוף ולתת לו את כמות השעות שהוא צריך,
כדי להתחדש.
הגוף הוא גמיש, אפשר לפעמים לעבור את הגבול שלו,
אבל לא באופן יומיומי וקבוע, כי אז זה ניצול ופגיעה בו.
להרבה אנשים האנשים יש נטייה לנצל את הגוף ולהתיש אותו,
לא להתייחס לגבולות של עצמם.
הם גם ינצלו את שאר המשאבים שלהם
ותהיה להם נטייה לקנות מעבר ליכולת הכלכלית
ולהכנס לחובות. אם יש להם נטייה לבזבז כסף,
תהיה נטייה גם לבזבז אנרגיה,
בלי להשלים את החסר.
זה דפוס שמביא לאורך זמן למצב של השרדות,
ופשוט מכלה, את הגוף, את הכסף, את האנרגיה,
ויש בו חוסר כבוד לגוף,
לחיים שלנו, לבחירות שלנו, למציאות.
הבעיה היותר גדולה של ניצול מתמשך של הגוף
הוא תחזוק הדפוס של ניצול והשחתה,
ואז אנחנו נתרגל בקלות למערכות יחסים שיש בהן ניצול,
בתוך המשפחה, מול בני הזוג והילדים,
מול חברים וחברות, מול אנשי מקצוע,
וגם בעבודה מול בוסים, קולגות ולקוחות.
כשאנחנו מנצלים את הגוף שלנו, ולא שמים לעצמנו גבול,
גם אחרים לא ישימו גבול מולנו וינצלו אותנו.
למדו אותנו שיש ערך רב לעשייה אבל לא למנוחה.
אני פוגשת בקליניקה אנשים שהיו מעדיפים לא לישון בכלל,
כי יש להם כל כך הרבה מה לעשות.
הם חושבים ששינה היא בזבוז זמן.
כשאנחנו לא מרשים לעצמנו לנוח, ולהתחדש,
ונותנים לגוף רק מעט מנוחה אבל מצפים ממנו לתפקד כרגיל -
אנחנו כמו בוס שמשלם את המינימום,
מתייחס למשכורת שלנו כבזבוז כסף,
אבל מצפה שנעבוד סביב השעון וניתן את המקסימום.
2. עייפות רגשית
אם אתם ישנים מספיק שעות ונשארים עייפים,
אז אולי זו עייפות רגשית.
עייפות רגשית זו עייפות שרומזת לנו שאנחנו צריכים שינוי. שנמאס לנו.
היא מגיעה לרוב עם חוסר חשק, שעמום, תחושה של ריקנות.
אני רואה אנשים מצליחים מאוד שחווים עייפות רגשית, שנשבר להם,
מהעבודה, מהזוגיות, מהחיים שלהם.
לפעמים יש עייפות לקראת מפגש עם אנשים מסויימים שמרוקנים אותנו,
אלה יכולים להיות בני משפחה שמפעילים סחטנות רגשית ומניפולציות,
או פשוט לא סותמים את הפה ולא יודעים לנהל שיחה שקטה.
במצב של עייפות רגשית חשוב לזהות מהם הדברים והאנשים שמרוקנים אותנו,
ופשוט לבחור אחרת, להתרחק מהאנשים האלה או להציב גבולות ברורים,
כך שלא ישאבו אותנו.
עייפות רגשית קשורה לחוסר רצון להתמודד.
קונפליקטים יכולים ליצור עייפות רגשית מתמשכת.
לפעמים אנשים מביאים את עצמם למצב של עייפות כי הם חוששים לבחור.
הם מרגישים שהם צריכים להתגרש, או להתפטר, ומפחדים.
הגוף מנסה להראות לנו דרך העייפות שאנחנו לא רוצים ללכת לעבודה,
או לפגוש את בן הזוג, או לארח בחג.
חשוב לשים לב מתי האנרגיה צונחת, אם זה קורה בזמנים מסויימים,
או עם אנשים מסויימים שאנחנו לא נהנים מחברתם
אבל מרגישים מחוייבים אליהם.
הגוף בעצם מאותת לנו שאין לו כוח לאנשים ולמצבים האלה,
שינה זו דרך נהדרת לברוח.
גם עייפות רגשית קשורה לניצול,
רק שכאן הניצול הוא רגשי,
ויתבטא הרבה פעמים ב"הקאה של רגשות"
שמעמיסה על הצד שמצופה ממנו לספוג
את כל הרגשות הקשים והתלונות של הצד השני.
אם אתם חיים עם בני משפחה שבאופן קבוע לא מרוצים,
מבקרים כל דבר שאתם עושים, או לא עושים,
מאשימים וכועסים,
ומתהלכים בבית מרירים ומתוסכלים -
יש סיכוי טוב שאתם מנוצלים רגשית.
עייפות של יום ראשון, - קשורה לשחיקה בעבודה,
או לתחושה שלא נמצאים במקום בו רוצים להיות.
כשחלק בנו רוצה להמשיך את הסופ"ש, כי ממש נמאס לנו מהעבודה
הגוף יגיב לזה בעייפות, בחוסר אנרגיות, וחוסר חשק לקום.
הפתרון לזה הוא לכבד את הבחירה שלנו לעבוד במקום שבחרנו,
לכבד את הפרנסה, את הבטחון שהיא נותנת לנו,
להבין שזו כרגע הבחירה הטובה ביותר -
אחרת היינו במקום אחר.
עצם ההכרה בכך שזו הבחירה שלנו
מבהירה לגוף שאנחנו רוצים ללכת לעבוד, לפחות כרגע,
וזה נותן כוחות ומפסיק את המאבק הפנימי של
"רוצה - אבל לא רוצה" שמאוד מבלבל את הגוף.
3. עייפות של אחרי אוכל
כשאנחנו מזינים את עצמנו באוכל שלא מתאים לנו,
בעיקר אוכל מעובד וכבד, אפשר להרגיש עייפות.
הרבה אנשים מרגישים עייפות אחרי ארוחה כבדה,
עד כדי כך שהם מתחילים לתפוס אוכל כמעייף.
זו טעות. אוכל אמור לתת לנו אנרגיה, לא לקחת.
אם באופן קבוע אתם עייפים אחרי הארוחות,
תבדקו מה אתם אוכלים שקשה לכם לעכל,
מה מכביד עליכם, ושנו תזונה.
רוב הנשים חוו בשלב זה או אחר הפרעת אכילה,
כך שחלק מהעייפות יכולה להתחבר לאשמה
שקשורה לאוכל שאכלנו, וביקורת עצמית על כך,
בעיקר אם הן סובלות מאכילה רגשית.
אני מוצאת שפירות וירקות ומאכלים טריים
פחות מכבידים מאשר למשל אוכל מעובד
או אוכל שבושל שעות כמו חמין, ג'חנון וכו'.
4. עייפות שקשורה לקושי במעברים -
מתבטאת בקושי לקום מהמיטה בבוקר,
ולרוב גם קושי להרדם בלילה,
היא לפעמים מלווה בבעיות נשימה ומועקה בחזה.
זו עייפות שסובלים ממנה לרוב אנשים שסובלים
מחוסר איזון בין החלק האקטיבי לפאסיבי,
ופשוט קשים להם המעברים.
בבוקר הם ימשכו את שעת הקימה עוד ועוד
וישתמשו בשעון מעורר עם נודניק.
בערב הם יחששו לשבת בסלון כי יהיה קשה להם לקום מהספה.
קושי במעברים מאפיין אנשים מאוד אקטיביים,
יעילים, חרוצים ונמרצים,
שלא מרגישים שעברו את הגבול,
ואז תהיה נפילת אנרגיה בבת אחת.
תחושה של תשישות, וחוסר אנרגיה.
החוויה שלהם היא שאי אפשר לסמוך על הגוף שלהם,
בגלל הנפילות האלה, שנחוות כפתאומיות,
למרות שאם ישימו לב יראו שאפשר לצפות אותן.
5. פיברומאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית ("מחלת היאפים")
אני מוצאת ששתי המחלות האלה, שיוצרות עייפות כרונית
קשורות לדפוס של סחטנות רגשית.
מצב בו אנשים מפעילים אותנו ושואבים אותנו.
כמעט תמיד מי שסוחטים אותו רגשית -
יסחט רגשית מישהו אחר
כי צריך להשלים את האנרגיה איכשהו,
ולפעמים הם סוחטים רגשית את עצמם,
דרך ביקורת עצמית, הלקאה עצמית, האשמה,
השוואות לאחרים שמצליחים יותר,
ובגדול - הם לא מרוצים מהבחירות שלהם,
ומתעסקים בזה ללא הפסקה.
גם מהעייפות והכאבים הם לא מרוצים,
וזה מביא לתחושה של ייאוש מהגוף ומהחיים,
מה שעוד יותר מתיש.
וכך נוצר לופ הרסני שמתחזק את העייפות.
אני מוצאת שמחלות כאלה תוקפות אנשים חזקים במיוחד,
שהדרך היחידה לעצור אותם היא לחלות במחלות האלה.
הם לרוב אנשים נדיבים ולא יודעים להגיד לא,
והגוף אומר לא במקומם,
כי יותר קל להגיד שאני חולה ולכן לא אוכל לעזור,
מאשר להגיד שלא מתאים לי לעזור.
הגוף נאמן לנו יותר מרוב האנשים בחיים שלנו.
הוא יודע מה אנחנו רוצים ומה לא.
כשקשה לנו לבטא את הרצון שלנו,
או את ההתנגדות שלנו -
הוא הרבה פעמים ייצור מחלה או עייפות
שפשוט לא יאפשרו לנו לתפקד,
כדי שנעצור ונקשיב לו,
ונפסיק את הניצול שלנו את עצמנו,
ושל אחרים אותנו.
לא חייבים להגיע לעייפות קיצונית כדי להתחיל להקשיב לגוף,
אפשר להתחיל לשאול שאלות וללמוד אותו ואת עצמנו
כדי לחזור חזרה לאנרגיות הטובות שלנו.
כולנו נולדו עם המון אנרגיה :)
כדי ללמוד להבין את הגוף לבד כנסו לכאן