פתיחת נתיב הביתה לחטופים

לפעמים אני בודקת את האני העתידית שלי, כלומר אני בודקת איך חודש מסויים הולך להרגיש או שנה מסויימת.

כשבדקתי לפני שבוע את חודש יוני, הרגשתי שמחה. והרגשתי שהחטופים כבר חזרו.

אח"כ ראיתי שקולגה מוערכת שלי, שהיא מתקשרת, כתבה שהחטופים אמורים לחזור עד אמצע יוני שזה מה שהרגשתי ושמחתי עוד יותר.

ורק אח"כ קלטתי שקיבלתי החודש כלי אנרגטי חדש שפותח נתיבים ודרכים במצבים של תקיעות.

מה שמיוחד בכלי הזה הוא שהוא לא מאלץ את המציאות להשתנות או פוגע בבחירה חופשית, הוא רק פותח דלת שהיתה סגורה ומאפשר יותר בחירה ממה שהיה קודם.

את הסדנה הזו יצרתי מתוך רצון לתמוך בחזרה הביתה של החטופים, אחרי שקיבלתי את הכלי האנרגטי שפותח נתיבים, וראיתי שהוא יכול לעזור.

בסדנה עבדנו עם ייצוגים גם של החטופים, אבל גם של חלקים בנו שנחטפו, שנטשנו או איבדנו, כדי להחזיר גם את עצמנו לעצמנו, הביתה.

התגובות לסדנה היו מרגשות מאוד, היא הקלה מאוד על מי שהשתתפו, ובעיקר על מי שהרגישה שהזדהתה עם החטופים ועצרה את החיים שלה בלי לשים לב.

לפני שצופים בהקלטה כדאי להכין מים, טישו (אני בכיתי באמצע, היה גם כואב וגם מרגש ומרפא), וחפצים לייצוג, או ניירות.

הנה שיר מרגש שכתבה סיגל מגן בעקבות העבודה שעשינו, והסכימה שאשתף כאן:

אַתְּ לֹא צְרִיכָה לְהַחְזִיק.

אַתְּ לֹא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת פַּרְצוּף מַצְחִיק

כְּשֶׁהָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּךְ סוֹעֲרִים.

מֻתָּר לָךְ לִהְיוֹת אַתְּ –

גַּם כְּשֶׁאַתְּ כִּמְעַט.

הַכֹּל בְּסֵדֶר.

הַכֹּל כְּבָר קָרָה.

אַתְּ הִיא הָעֶזְרָה.

אם יש שאלות כיתבו לי, אשמח לענות.