אין כמעט אשה שלא עברה הפלה, טבעית או יזומה,
ועם זאת בקושי מדברים על הפלות.
זה אחד הנושאים הכי מושתקים, והכי משמעותיים שאני מכירה.
מהנסיון שלי, דווקא הריפוי הכי משמעותי מגיע מהדברים שלא מדברים עליהם,
ולכן אני רוצה לשתף אותך בהפלה הראשונה שלי.
ההיריון הראשון שלי נגמר מהר מאוד, אם לא הייתי עושה בדיקת הריון
אולי לא הייתי יודעת שהוא קרה.
היו שני פסים ואחד היה חלש מאוד, ואחרי יומיים כבר הופיע דימום,
אז חשבתי שאולי הבדיקה לא הייתה בסדר, לא הבנתי למה אני עצובה יותר מהרגיל.
חלמתי בלילה שאני רואה ילדה יפהפייה, מאחוריה עמד ילד,
ידעתי שאני אוהבת אותה ושאני נפרדת אבל לא ידעתי ממי.
תוך כמה חודשים נכנסתי שוב להריון, וזה היה בן.
לקח לי 15 שנה להבין שזה היה הריון אמיתי, הפלה אמיתית וכואבת שהשפיעה על המשפחה שלי במשך שנים בדרכים שלא הבנתי.
כשלמדתי קונסטלציה משפחתית הנחתי בד לייצג את ההיריון הקצרצר ההוא
(הבדים מאפשרים להתחבר לאנשים או לאיכויות שרוצים לעבוד איתם בשיטה הזו,
ולבדוק מה הדינמיקה, מי משפיע על מי, מי חסר, ומה קורה, זו דרך לחשוף את התת מודע
בצורה מאוד ויזואלית ונגישה)
נדהמתי מכמות הכאב והצער שהרגשתי מול הילדה ההיא שהייתה צריכה להיות.
בכיתי את נשמתי.
הבנתי שלא באמת נפרדתי מהילדה שהייתה צריכה להיות לי.
הבנתי שהיא משמעותית עבורי.
פתאום הבנתי למה הבן שלי והבת שנולדה אחריו רבים על הבכורה,
רבים מי ישב באוטו לידי, רבים מי גדול יותר, ריבים בלי הגיון.
בקונסטלציה משפחתית מתייחסים לכל הריון, גם אם היה קצר מאוד,
כילד שהיה צריך להיוולד, כבן משפחה.
באותו היום סיפרתי לילדים שלי על ההיריון ההוא, שהיה הראשון.
הילדה ההיא היא הבכורה.
מאותו הרגע נפסקו הריבים בין הבן לבת.
כל אחד חזר למקומו.
אני מספרת את זה, כי לאורך השנים ראיתי איזו השפעה מבורכת יש לעבודה עם סיפורי הפלות,
כמה שקט והרמוניה מופיעים במשפחות,
ובלבבות של אימהות.
גם אם ההפלה לא היתה טראומתית בכלל,
גם אם שכחו שקרתה.
האבסורד הוא שדווקא ההפלות ששכחו מהן, שלא מדברים עליהן -
נושאות בתוכן ריפוי גדול מאוד,
והרבה פעמים משחררת את הרחם ואת הלב להריון חדש ובריא
אם רוצים כמובן.
כמעט תמיד כשיש לאישה הפלות חוזרות יש סיפור של הפלות או אובדן ילדים במשפחה המורחבת
אצל האמא שלה או הסבתות, דודות, אחיות.
חשוב לי שתדעי שאם עברת הפלה
זו לא אשמתך.
גם אם את מרגישה אשמה,
ואני רגילה לשמוע נשים שמאשימות את עצמך בכל מיני דברים,
שלא נחו, או אכלו משהו, או שתו יין או קפה, או עישנו, או לקחו אקמול.
ואני אומרת,
אם היה כל כך קל להפיל, לא היו צריכים ועדות הפלה, וכדורים וגרידות.
לחיים יש כוח חזק, ולא כל כך קל לאבד ילד שרוצה את החיים שלו.
יש הרבה פעמים השפעות גדולות ממך,
וכדאי לזהות אותן כדי לאפשר לעובר הבא להצליח לעבור הריון מלא.
אפילו במקרים של הפלות יזומות
כשיש כאב גדול וחרטה על מה שקרה
גם אז יש תמיד הגיון וסדר פנימי עמוק ודרך שהובילה לשם,
וחשוב לטפל בכאב הזה כדי שלא להעביר את הגורל הזה הלאה
לדורות הבאים, לילדות שלנו, לנכדות.
הוספתי באתר שלי הרבה מאמרים בנושא הפלות והפלות חוזרות,
אם הנושא הזה מדבר אליך אני ממש ממליצה לקרוא,
ויש גם סרטון יחסית חדש על שאלה שנשאלתי
בפגישה אחת על הפלה אפשר לעשות שינוי עצום ומרפא
לכל המשפחה, ובעיקר ללב.
אני מטפלת בזום או בטבע (כשמזג האויר נעים, בפארק מרכזי במודיעין)
בנוסף התחלתי ללמד קונסטלציה משפחתית באופן פרטני,
אם את מטפלת בנשים, ומרגישה רצון ללמוד אצלי
איך לעבוד עם עוברים, הפלות ולידות שקטות, את מוזמנת,
כתבי לי למייל או לוואצאפ.
אני מלמדת דרך זום כך שניתן להקליט את השיעורים ולצפות שוב.
ומשהו אחרון על הפלות וילדי הפלה (כך אני קוראת להם),
ברגע שמתחברים אליהם, יש שם אהבה גדולה וטהורה,
הילדה הבכורה ההיא שאיבדתי, היא חלק מהמשפחה שלי, והיא חלק טוב,
סוג של מלאך שומר של האח והאחיות שלה,
היא לא רבה עם האחים או איתי, או עם אבא שלה,
היא לא צריכה הרבה, רק שאזכור אותה בלב שלי.
ובעצם זו אני שצריכה לזכור אותה בלב,
וזה נותן לי תחושה של משפחה שלמה,
גם אם היא לא חיה ולא הכרתי אותה
היא שייכת, החוסר שלה משמעותי לנו.
העוברים האלה צריכים שיספרו אותם
שיזכרו אותם, שניתן להם משמעות,
וגם אנחנו צריכים.
זה עושה שקט בלב כשמבינים את זה,
וזה מרגיע את כל המשפחה.
חיבוק גדול מאוד,
לך ולעוברי המשפחה שאבדו.
Comments