top of page

איך הקשר עם אמא קשור ליכולת להיכנס להריון

עודכן: 5 באפר׳


כמו שהשורשים של העץ משפיעים על הפירות שלו, כך אנו מושפעות מהמשפחה שלנו, וכך מושפעים הילדים העתידיים שלנו.

דברים קשים שקרו בשושלת שלנו, גם כאלו שאנחנו לא יודעים עליהם, יכולים להשפיע בצורה לא מודעת אך משמעותית על הפוריות שלנו.

טראומות של האימהות בשושלת, שקשורות לאובדן של ילדים, מוות של ילדים, הפלות, לידות שקטות, טראומות לידה, לידות שהסתיימו במוות של היולדת, חטיפות של ילדים, ובעיקר הסיפורים שלא סופרו, הילדים שלא יודעים את שמם או שלא יודעים בדיוק מה קרה להם, - משפיעים עלינו בצורה לא מודעת, אנחנו מחזיקות בתאי הגוף שלנו כאב שהוא לא שלנו, טראומות שלא טופלו כי השושלת לא יכלה לטפל בהן, ושוב ושוב אני רואה בקליניקה עד כמה ההכרה במי שנשכח משחררת חסימות בפוריות במצבים לא מוסברים ותקועים במיוחד.


אם את יודעת שהיו בשושלת שלך טראומות שקשורות להריונות, לידות או אובדן תינוקות או ילדים - תקראי גם את המאמר על קונסטלציה משפחתית, ואולי אוכל לעזור גם לך.


בנוסף גיליתי שלקשר שלנו עם אמא יש השפעה מיוחדת על הרחם שלנו, והרבה פעמים אני רואה לקוחות שלי שמשחזרות את היחס שקיבלו מאימן מול הרחם שלהן, אם אימא שלך לחוצה ומלחיצה למרות שהכוונות שלה טובות, יכול להיות שגם את מלחיצה את הרחם שלך כשהכוונות שלך טובות, על כל זאת אני מפרטת בסרטון הבא, וגם נותנת כמה המלצות:



לפעמים חווינו את הכאב של אמא, והקושי שלה לגדל אותנו, והרגשנו לא רצויות, או שהרגשנו שהיינו מעמסה עליה, ואז חלק בנו לא ירצה הריון, כדי לא להביא לעולם ילד שירגיש ככה, ויש את הפחד שלהיות אמא יעמיס גם עלינו. ואולי עדיף בלי ילדים, או עם פחות, כי זה קשה. הכרתי נשים אל הוריות שזו הסיבה שבחרו לא להביא לעולם ילדים, כל כך קשה היה להן לגדול ככה. אם הרגשת פעם שחבל שנולדת, יהיה לך קשה להעביר את כוח החיים אל הביציות.


לפעמים אנחנו פשוט מפחדות להיות כמו אמא שלנו, כי היה כל כך כואב להיות הילדה של האמא הזו, כי הקשר איתה היה רעיל ופוגעני.

בטיפול קונסטלציה משפחתית אפשר לזהות ולרפא את הפחד הזה להיות כמו אמא, לפגוע בילדים כמו שאמא פגעה בי, גם אם לא התכוונה. אפשר להיות אמא אחרת, טובה יותר, נוכחת יותר, ולסמוך על כוח החיים, שלפעמים נותן לנו גורל כואב כדי שנלמד מה אנחנו לא רוצים להיות, ומאפשר לנו לצמוח משם.


חלי ראובן כתבה על זה שיר נפלא וכואב.


אמא שלך מחכה לך / רחלי ראובן

המילים דהרו

מכאביה

אל

אוזניי:

"כעת היא דמומה

מרותקת

תלויה בחסדי הסופים

דעתה אינה איתה

ואין היא יכולה לשסע בי עוד

את הגהנום שנאלצה לחיות בתוכו,

אינה יכולה שוב לירוק עלי

את הארס שטופטף בקיבתה

יום יום,

אני רוצה לסגור מעגל עם אמי

טרם תלך מן האדמה"

שתקתי כמה רגעים

ואז הנעתי שפתיי לעברה:

"ראי,

יהיה עלייך לעשות מסע לקצה השפה

אל אלוהי הדממות

איפה שהמילים מתרוקנות מעצמן

ורק הלב צועד על פני שיבולים

מרכינות ראש,

נכנעות

נפשטות מחשיבותן

מוותרות על שמי הצדק,

יהיה עלייך לאסוף את כל הרחמים

שידע העולם

ולמלא את אמך בהם,

יהיה עלייך ללטף את פניה

כלטוף אם את גורה

ולראות כמה רצתה לאהוב אותך

ולא עלה בכוחותיה,

כמה מופרעת היתה אישיותה

שטרפה אותה

עד שלא זכתה להיחלץ מן המלתעות האלו

ולאמר לך

כל ערב:

"את יפה שלי

את טובה שלי

את להבת נשמתי"

יהיה עלייך לבכות עליה

שנאלצה להיות אם פוצעת

שלא באשמתה,

יהיה עלייך

לאהוב את האמא הזו

החולה שלא מבחירה

הסודקת שלא מרצונה

הטובה שלא יכלה להיות טובה,

שרצתה יותר מכל

להיות לך מקור חיים

להיות לך עץ

ובית

וגינת ירק

לכסות אותך ללילה שטוף כוכבים

ובא מבול עליה

ולא יכלה את כל אלו,

יהיה עלייך לשבת לידה

עד שהשתיקה תלחש לך

את כל מה שהמילים

לא

הצליחו

עד שתמלאי כיסיה

בחסדייך

על מה שרצתה כל חייה להיות לך:

אמא שלך

86 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page